טקסט על התערוכה הקבוצתית (31.07.2014)

בתערוכה הוצגו עבודות של אמנים בני דורות שונים שביצירתם בולטים ביטויי התת-מודע והאניגמה.

בתערוכה הוצגו עבודות של (לפי סדר הא"ב):

אביבה אורי | מיכל בקי | שולי בר נבון | אוזיאש הופשטטר | חדוה הרכבי | איריס נדל | ירמי עדני | שחר קורנבליט | אסף רהט | אורי שטטנר

השירים, של חדוה הרכבי, המובאים להלן היו חלק מהתערוכה:

זה הטריפ: לרקם את המציאות על פני מסך פלאים,
לראות אותה רוקדת על ערמת קש הפוכה, רוקדת, נרקדת,
מרקדת, מחליקה לארך הדבר שעליו לא דברה מעולם,
מדלגת מעל חפושית אדמה, זורקת את המפתחות,
משאירה דלת פתוחה, יוצאת אל העולם, צופה בעינים
עצומות במתרחש, ממשיכה בחיי המציאות בחוג הקבוע
שלה, מעיפה את הפרקט, מנפנפת לכל הרוחות את הסדר
יום הססגוני האנרכיסטי שלה, צפה, יורדת, עולה, הופכת
את הסביבה, מסנורת את הזריחה, מתנדנדת על המשקוף,
על הידית, גולשת על לוח השיש, מתערפלת כמו בדיה,
מתבקעת לשתים, מנקרת את שאריות הלחם, המלח,
המים, מציעה לי כמין ידידות, וקריאתה הנואשת "אני
המציאות. אני המציאות. אני המציאות"

חדוה הרכבי, מתך ספר השירים ראנא,
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014

ועכשיו המלמולים המטשטשים של המלת
הלילה הנכספת. זה לא שאין לי נפש חיה אחת בעולם
מלבדך. זה לא החם, הנדודים, רחובות המדבר שהחלו
לזרח כשכל הגבולות נפרמים. זה לא חלום שחלמתי על
השלמות שחלמה שהיא פגם שחלם שהוא שלמות. זה לא
האקסטזות של בחור צעיר, עומד באפלת השוק המזהם
ומנגן 'קנטטה לצפור שותת דם עפה מעל הבלתי אפשרי'

חדוה הרכבי, מתך ספר השירים ראנא,
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014


שחר קורנבליט, ללא כותרת, 20x33 ס"מ, שמן על נייר, 2010