תערוכת יחיד (24.01.2013 - 08.03.2013)

ציוריו של דיויד אייזקס נעים על התפר שבין הפשטה ובין דימויים מרומזים. במפה שמתווה אייזקס, אין ציוני דרך אך יש בה קווי מתאר: במובן זה היא מפה אילמת, אבל כזו ששתיקתה מהדהדת.

בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות מהשנים האחרונות.

ליבת הציור של דיויד אייזקס היא המפגש בין צבעוניות פסטלית ומעודנת לבין הנחת צבע שכבתית, המלווה בחריטות רבות על מצע גס עדינות, רכות, שבריריות ותום מצד אחד, אך עוצמה, תשוקה, חרדה, כעס וקשיחות מצד שני.

הטקסט במלואו

ביקורת על התערוכה