טקסט על התערוכה הקבוצתית (20.07.2017)

בתערוכה זו כינסנו אמנים שבעבודתם קיים ביטוי לאינטראקציה בין דמויות, והתמקדנו באלה הפועלים במרחב הלא מודע וללא אחיזה בדימוי מקדים. 

בעיקר עניינו אותנו מהותם של יחסי הגומלין הנוצרים בין הדמויות וטיבם השונה.

"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו".
"משפט זה ממסכת החלומות שבתלמוד הבבלי מדבר על מקורו של החלום שהוא לכאורה מהרהורי לבנו: לא האדם רואה מהרהורי לבו, אלא מראין לו לאדם מהרהורי לבו. כלומר לא החולם עצמו קובע את תוכן חלומו כי אם גורם חיצוני.
מאידך גיסא נאמר, כי מה שאותו גורם חיצוני מראה לחולם אינו אלא הרהורי לבו: הגורם החיצוני משמש למעשה מראה המשקפת לחולם את עולמו הפנימי". פרדוקס זה שביסוד החלום - הפנים הנראה מהחוץ, או החוץ המראה את הפנים, נוכח מאד בעבודות בתערוכה זו המבוססות על דיאלוג בין דמויות שיש בהן חלחול הדדי בין העולם הפנימי לגירויים מבחוץ.

מה מניע את הדיאלוג הזה? אנחנו סבורים, שהמקור הבסיסי הוא הרצון בקשר ובמגע במגוון דרכי ואופני ביטוי, שחלקם לכאורה סותרים רצון זה.
בחינת המבטים השונים הנראים בעבודות מגלה קשת רחבה של רגשות: כמיהה לחיבור, ריחוק, ניכור, חרדה, איום והתרסה שביסודם הם הד לקשר הקדום והראשוני שבין האם לילד, בו דואט המבטים מהווה את ליבת הקשר.
שפת הגוף בעבודות מאופיינת במרחק הפיזי שנבנה בין הדמויות, באופן עמידתן, בתנועתן המעגלית או הזוויתית, ביחסי הגודל: כל אלה משקפים חתירה לחיבור וסוגי מגע שונים, מן הרך והעדין ועד למאבק, התנגדות וניכור.
בחלק מהעבודות ניתן לחוש בקונפליקט שבין הכמיהה למגע לבין רצון בהתנתקות והיפרדות וכן במתח המתקיים באמצעות הכפלה, המרמז לריבוי של ה"אני" המעומת מול רצון להתאיידות והיעלמות. 

ציור דמויות מתוך התת-מודע, שאינו כבול לייצוגים תקניים של העולם החיצוני המוכר, מאפשר לכר נרחב של ייצוגי "אני" לקבל מקום של כבוד. אלה כוללים בתוכם חולשה, עיוות, פגמים גופניים, התפרקות, תוקפנות ומצבי נפש קיצוניים שביום יום דינם להיות לרוב מושתקים. 

בתערוכה זו העוסקת ביחסים בין דמויות יש לצופה חלק פעיל ביותר. עיניו וגופו נפגשים עם המבטים והדמויות הנוכחים ביצירות, המהווים שיקוף למרכיבים שונים בנפשו, וכפועל יוצא עשויים ליצור תחושת הזדהות, קירבה ונחמה אך גם עימות עם צדדים מודחקים ואפלים.
הצופה מוזמן ליטול חלק בתאטרון הדמויות הללו שהן בבואה לתיאטרון החיים על כל כאביו, חרדותיו, כמיהותיו, תשוקותיו ומאווייו.

  • מתוך "התשוקה והשמש, אקספרסיוניזם ואימג'יזם בשירה המודרנית", שמעון זנדבק מתוך "אחרית דבר", עמ' 223, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014 

יאיר שולביץ ואסף רהט

אורלי ורטהיים, ללא כותרת, 2008